
'על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא; רק לשטף מים רבים, אליו לא יגיעו' (תהילים).
אין ספק, כי הנסיון הגדול ביותר של חרדי בן ימינו ושל כל אדם בכלל, הוא כאשר הוא נחשף למדיה הפתוחה.
עד לאותו רגע, היה הוא מוקף במין חממה, 'תיבת נח' המנותקת מכל זוהמת העולם, הרועש וגועש כקול מים רבים. משנחשף, ולו במעט - משתנית כל התמונה כבמטה קסמים - מכשפים; הוא מגלה לנגד עיניו איך כל התאוות שהיו חבויות בגופו מוצאות לפתע פתאום פורקן - מקום נח, נעים, סטרילי, מכיל, מקבל וזמין, להוציא החוצה את כל החשקים החבויים בו.
אם עד עתה הוא הרגיש בושה וחרפה בכל הדחפים האנושיים או הבהמיים שבו, פתאום הוא רואה שיש דרך נוחה וחלקה להוציא את כולם החוצה, עוד ועוד ועוד... בלי שום דין וחשבון... אף אחד לא רואה, אף אחד לא יודע, אף אחד לא חולם... יש טוב מזה?

אולם כאן ודוקא כאן, חובה עלינו להבין כי אנו נכנסים בבת אחת אל תוך המגרש האמיתי, ועם כל העוצמה. אכן כן, בתוך החברה החרדית הכל נקי, ה'עבירות החמורות' הן צחוק אחד גדול, וגם מי שרוצה בכל ליבו לעשות עבירות - עליו לעבוד קשה, להקריב המון ולהסתכן בשביל כך, וכולי האי ואולי. וכאן, הכל זמין. הכל בקלי קלות, הכל בנעימות, בהבנה ובשקט מכשף.
אבל אכן, כאן ודוקא כאן הוא המקום של עצם הנפש שלך! עכשיו, אתה מחוייב לא להיבהל משום דבר, לגלות ולהוציא את העצמיות שלך, להחליט למי אתה באמת שייך!!!
שם, המלחמה היא על פרטי ההלכה: במה להחמיר, במה להקל, מה להתיר ומה לאסור. כאן, המלחמה היא על עצם היהדות!!! האם אתה מתנהג כמו יהודי ומשאיר את הנשמה שלך ערה ונושמת לכה"פ, או שאתה חונק אותה בקול רעש גדול, מבלי לחשוב מה יהיה מחר.
אסור לנו לשכוח כי עוד יגיע הזמן שכולנו נעמוד לפני כסא הכבוד ולפני עצמינו, ונראה היטב לאן הגענו ומה עשינו, ובעיקר - למה הפכנו את עצמינו, את נשמתינו.

הבה נחלץ חושים, לא נבהל אפילו לרגע. נאזור כוחות, ויחד נמליך את הקב"ה גם בקצווי ארץ - בתוככי המדיה הארורה. דוקא שם נצעק 'השם מלך' ונמסור את ליבנו אליו באהבה, בשמחה ובתענוג.
ואחרי הכל, הריוח כולו שלנו. בכל מילימטר בגופינו ונפשינו נרגיש את השמחה, את הסיפוק האדיר של הנצחון. את החיבור שלנו עם הנשמה, עם האמת שלנו, והעיקר - עם השם יתברך, בוראינו האוהב.
כי אין ספק, גם בתוככי המדיה נמצא אורו של הקב"ה, בדיוק מוחלט כפי שהוא נמצא בכל מקום אחר, בבית כנסת, סמינר או ישיבה. עלינו להישאר תמיד מחוברים למצפון שבתוכינו, לא להיבהל משום דבר ולא לתת ליצרים שבנו להשתולל מבלי רסן, ובזה נצא מאושרים, שלמים ומנצחים, מן המלחמה העצומה הזו.
איך בדיוק נעשה זאת וכיצד? זאת נוכל לראות במאמרים הבאים אי"ה...
בהצלחה!!!